תחום התיירות החינוכית בארץ הפך בשנים האחרונות לחלק עיקרי מהטיול השנתי, מעבר להליכה בוואדיות וטיפוס על הרים, קיים אצל המחנכים הצורך לפרוט את משנתו של הנשיא וויצמן "אין מדינה ניתנת לעם על מגש של כסף" לפרוטות. הגליל המערבי "זכה" שימצאו בו כמה מחשובי האתרים של מורשת קרב: ליל הגשרים, חומה ומגדל , שיירת יחיעם וסיפורי העפלה. חברת טרק ים רואה חשיבות עליונה בהעברת המורשת והערכים שבזכותם ניתנה לנו עצמאותנו לדור הצעיר. הפעילות נועדה להמחיש לתלמידים המגיעים לגליל המערבי את חשיבות הקרבות, מורכבותם, ואת המחיר היקר אותו שילמו הלוחמים. הפעילויות ניתנות לשילוב במהלך הטיול השנתי, כאשר הקבוצה לנה באחד מבתי ההארחה באזור, או כערב מיוחד לקבוצה. תיאור הפעילויות: ליל הגשרים שיירת יחיעם חומה ומגדל ליל הגשרים: · רקע הסטורי · תיאור הפעילות · חומר רקע לתלמידים · ציוד מומלץ לתלמידים "אין זאת אלא שבאמת נשרפו כל הגשרים" רקע הסטורי שנה חלפה מאז הגיעה מלחמת העולם השניה לסיומה. שלושים אלף בחורים ובחורות מבני הישוב, שהתנדבו לשרת בצבא הבריטי כדי להילחם באויב הנאצי המשותף , התחילו פושטים את מדיהם ושבים איש לביתו: אבל בדרכי אירופה הקמה מהריסותיה עדיין המשיכו לנדוד רבבות פליטי שואה, שיצאו ממחנות המוות וניסו למצוא לעצמם בית חדש. מרביתם נשאו עיניהם מזרחה לארץ ישראל, אבל שערי הארץ היו נעולים בפניהם. עלייתה של מפלגת העבודה ("הלייבור") לשלטון באנגליה, ביולי 1945, עוררה תקוה בלבם של מנהיגי הישוב העברי, כי מפלגה זו, שהביעה פעמים רבות את אהדתה לציונות, אמנם תגשים את הדברים שהתחייבה עליהם במצעה ערב הבחירות. אבל התקוות הורודות נתבדו במהרה והפכו לאכזבה מרה. חודשים מעטים לאחר השבעתה של ממשלת ה"לייבור", בראשותו של קלמנט אטלי, השמיע שר החוף ארנסט בווין נאום בפרלמנט הבריטי, אשר ניפץ את שארית ציפיותיו של הישוב העברי מן הממשלה החדשה ו"האוהדת". באותו הנאום הודיע בווין - אשר שמו הפך במהרה להיות סמל לבוגדנותה של ממשלת אלביון - כי ממשלתו החליטה "להמשיך בינתיים" בביצוע מדיניות "הספר הלבן" משנת 1939, האוסר על מכירת אדמות ליהודים ברוב אזורי ארץ ישראל והמגביל את העלייה לארץ ב - 1500 נפש לחודש. תוך כדי עקיצה מפורשת כלפי הישוב העברי והיהודים "הנדחפים לראש התור" הטעים בווין, כי "ארץ ישראל אינה מסוגלת לפתור את עיקר הבעיה היהודית" ועל כן יש צורך לקבל את הסכמת הערבים לכל עליה יהודית נוספת. שערי הארץ ננעלו על ידי הבריטים בפני אלפי היהודים החיים במחנות העקורים באירופה ובארץ הוחלט לא לשתוק עוד - תכנית ליל הגשרים יצאה לדרך!!! תיאור הפעילות: מפגש עם הקבוצה באזור אכזיב. הפעלה רגילה: פעילות לקראת חשכה ופעילות לילית. הסבר על הפעילות - 10 דק' הסבר על המצב בארץ ערב ליל הגשרים(המתיחות בין הבריטים ליהודים - על רקע סגירת שערי הארץ). סיפור הקמת הפלמ"ח בכמה דקות. הפעלה מיוחדת (בנוסף להפעלה רגילה) כובע הפלמ"ח + הדפס (כובע טמבל) מדורה + שירי פלמ"ח בליווי אקורדיוניסט מדורה + "קרטושקס" (תפו"א) ותרנגולות שנסחבו מלול הקיבוץ ארוחת ערב בסגנון הפלמ"ח בסיום הפעילות מתקיים טקס זיכרון קצר המלווה בהקראה ושירת התקווה . אנו מצרפים ראשי פרקים היכולים לעזור לתלמידים להבין את הסיבות למבצע ותוצאותיו. אנו ממליצים לעבוד עם התלמידים במסגרת ההכנה לטיול על הנושאים האלו, דבר שיבטיח הבנה טובה יותר של הפעילות. חומר רקע לתלמידים · הקמת הפלמ"ח · הספר הלבן · מחנות העקורים · העפלה · ליל הגשרים · השבת השחורה ציוד מומלץ לתלמידים: נעלי הליכה מכנסיים ארוכים פנס מימייה שחזור שיירת יחיעם: כפתורים: · סיפור הקרב · תיאור הפעילות · חומר רקע לתלמידים · ציוד מומלץ לתלמידים סיפור הקרב: קשה היה לראות, כי דרך האשנבים הראות חלשה. המשוריין שהיה באמצע השיירה הסתובב ועבר על פנינו וחזר לכיוון נהריה. אנחנו לא ידענו בדיוק מה מתרחש, מפני שמכשיר האלחוט לא עבר. אחר כך התברר, שהוא אכן נפגע במכונית הראשונה. ניסינו להתקדם ככל האפשר קדימה. אל מוקד ההיתקלות, אל מוקד הקרב, והנה ראינו ששתי המשאיות שעליהן היו מוטות הגשר, שאותו לקחו כדי לנסות לעבור על גשר הגעתון, היו תקועות. ראינו שהכביש חסום ואין שום אפשרות לעבור, אבל הבחנו בשני פצועים ששכבו בתעלה מצד שמאל. ההוראה אצלנו היתה לנסות לחלץ את הפצועים מיד. היו אתנו במכונית שלושה חובשים, שגמרו קורס עזרה ראשונה. החובש הראשון ירד בפתח שברצפה ועד שהגיע אל קצה הכביש נפגע. אז ירד החובש השני כדי לחלץ את החובש הראשון. הוא הצליח לגרור אותו עד למכונית. אבל נהרג. החובש הראשון שנפצע, הצליח לחזור למכונית. העלינו למכונית את החובש השני. שהיה כבר מת. אדם שלישי שירד כדי לנסות להציל את הפצוע. לא הצליח להגיע אליו. ירד עוד בחור כדי לחלץ את הפצוע, והוא הצליח להביאו עד למכונית אך נפצע בעצמו. החובש השלישי, שרק הוריד את הרגליים על הרצפה כדי למשוך אותו ולהעלות אותו למעלה. קיבל כדור ברגל. ראינו שאין מה לעשות. התחלנו לנסות לחזור ברוורס. האש הלכה וגברה. ירד עלינו כבר מצד שמאל, מבית דו קומתי. נסענו לאט לאט, כל הזמן בעלייה, כך שהתגלגלנו קצת. הצמיגים היו כבר בלי אוויר. אבל בכל זאת חזרנו. המנוע נידלק וכיבינו אותו במכשיר כיבוי. הנהג נהרג מכדורים שחדרו דרך האשנבים הקדמיים. הנהג הרזרבי קיבל את ההגה ואז נהרג גם הוא. אדם שלישי קיבל את ההגה, והמכונית נעצרה. אי אפשר היה לנסוע יותר. פתחנו את הדלת שברצפה ואת הדלת השמאלית שליד הנהג וניסינו לרדת מהמכונית. כל העניין נ משך כבר כשעה וחצי. התחילו לקפוץ מהמכונית. הפקודה של משה שינרמן היתה לרדת ולנסות לעבור את המשוכה של שיחי פטל, אקציות וצבר שהיתה מצד שמאל, אל מטעים של הכפר כברי ושם אולי אפשר יהיה להתבצר. הכוונה היתה לנסות לתפוס מחסה, להתבצר ולהילחם מחוץ לאוטובוס. בינתיים כבר עלו באש המכוניות שלפנינו, והאנשים התחילו לקפוץ ולעזוב את המכוניות. העמדה שלי היתה ליד הדלת האחורית של האוטובוס, וכשהתקרב תורי לקפוץ מהמכונית ראיתי שאנשים שקפצו קודם לכן נהרגו ושכבו כבר בתעלה, וחד שקפץ לפני, או שניים לפני, קיבל כדור עוד בהיותו באוויר, לפני שהגיע לאדמה ונפל, זה שמעד לפני והתכונן לקפוץ - קיבל צרור בתוך המכונית ונהרג. תיאור הפעילות: הגעה לנקודת המפגש. יציאה לדרך תוך הסברים מהמדריך "כביש הבקשיש", האתרים לאורך הדרך ואפשרות למארב בדרך ליחיעם. מפגש בנקודת המארב , הסבר ושחזור ההיתקלות. כינוס ברחבה , סיפור סוף הקרב ועליה למצבת הזיכרון לטקס סיום. בסיום הפעילות מתקיים טקס זיכרון קצר המלווה בהקראה ושירת התקווה. אנו מצרפים ראשי פרקים היכולים לעזור לתלמידים להבין את הסיבות למבצע ותוצאותיו. אנו ממליצים לעבוד עם התלמידים במסגרת ההכנה לטיול על הנושאים האלו, דבר שיבטיח הבנה טובה יותר של הפעילות. חומר רקע לתלמידים: - סיפור הקרב של האוטובוס המשוריין - תכנית החלוקה - ואלה הנופלים ציוד מומלץ לתלמידים: - נעלי הליכה - מכנסיים ארוכים - פנס - מימייה תכנית החלוקה: (דף נפרד) החלטת עצרת האו"ם מס' 181 - תכנית החלוקה ט"ז כסליו תש"ח - 29.11.47 לאחר מלחמת העולם השניה נחלש מאוד מעמדה של בריטניה והיא החלה להעניק עצמאות למספר מושבות. במקביל גברה תביעת הציונים לפתוח את שערי ארץ ישראל לשארית הפליטה שרידי השואה. ארגוני המחתרת העבריים פתחו במאבק נגד הממשלה המנדטורית והגבירו את העליה ה"בלתי חוקית" לחופי הארץ. באפריל 1947 ביקשה ממשלת בריטניה מעצרת האו"ם למנות ועדת חקירה מיוחדת אשר תמליץ על צורת הממשל בארץ ישראל מאחר והיא גמרה אומר להסתלק מן המנדט אשר ניתן לה על ידי חבר הלאומים. ועדת האו"ם (אונסקו"פ) ביקרה בארץ ישראל בקיץ 1947 ורוב חבריה המליץ על חלוקת הארץ למדינה יהודית וערבית ובינאום ירושלים. עצרת האו"ם אשר התכנסה בניו-יורק בסתיו 1947 דנה בהמלצות וב - 20 בנובמבר 1947 הצביעו למעלה משני שלישים הקולות הדרושים להמליץ בפני בריטניה לסיים את המנדט לא יאוחר מה - 1 באוגוסט 1948, לאפשר הקמת מדינה יהודית ומדינה ערבית אשר תהיינה קשורות ביניהן באיחוד כלכלי ולבנאם את ירושלים. בן גוריון והסוכנות היהודית קיבלו את התכנית למרות קריעת ירושלים מתחומי המדינה היהודית. ערביי ארץ ישראל ומדינות ערב דחו אותה והודיעו כי ימנעו ביצועה בכוח צבאי. בריטניה הודיעה שתפנה את ארץ ישראל ולא תכפה את החלוקה. המלחמה היתה בלתי נמנעת.